מקור ויקרא כ״ד:כ״ג
23 וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֖וֹ אָ֑בֶן וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ
פירוש פירושי רד"צ הופמן על ויקרא כ״ד:כ״ג
23 כג. כמו בכמה מקומות אחרים מסופר גם כאן במיוחד על הוצאתו לפועל של הצו האלוהי. השוה, למשל, שמות יב נ, טז לד, ויקרא ח לו, טז לד, במדבר ה: ד, כב ואילך.
24 "ובני ישראל עשו וגו'" מוסב גם אל הדינים האחרים של סקילה שאינם נזכרים כאן ספרא, ראה לעיל על כ א. – החוק שלפנינו הוצא לפועל גם בימי אחאב. נבות נאשם כי ברך אלהים ומלך, ועבר על חוק התורה שבשמות כב כז, והוא הוצא, כמו המקלל בפסוק שלפנינו, מחוץ לעיר והומת בסקילה מלכים-א כא, יג. השוה גם דברים יז ה.